המפ ואמנות הקנאביס

קחו מילה כמו אמנות, שהיא מילה, שמראש מיוחסת לעולמות אליטיסטים ותרבות גבוהה.
לעומתה מילים כמו קנאביס, או מריחואנה, שמתקשרות, איך לומר, לעולמות קצת פחות.
עכשיו, תחברו אותן ותגידו 'אמנות קנאביס'. זה נשמע ומרגיש כמו משהו שלא נדבק באמת.

ובאמנות, אני לאו דווקא מתכוון לציורים או הדפסים, אלא לעולם שלם של תוכן.
תוכן שאי אפשר להתעלם ממנו, בחלונות ראווה, בקולנוע, במוזיקה, בשירים, בחומרים, בסמלים ובצבעוניות.

המפ

שימושים והיסטוריה

קחו למשל את ההמפ. המפ הוא למעשה סוג של צמח קנאביס מזן סאטיבה, שמכיל רמות נמוכות מאד של THC מצד אחד, אבל כן מכיל קנבואידים (CBD) והוא תורם בהרבה מאד היבטים רפואיים. אבל נעזוב את זה רגע בצד.
המפ או הקנבוס, בעברית, משמש לתעשייה אקולוגית יותר. החל מייצור בדים חזקים דרך פלסטיק, ודלקים מיוחדים. אתם יודעים שלהפיק קילו בד המפ צורך מקסימום 1500 ליטר מים, לעומת בד כותנה שצורך כ-10,000 ליטר. מהבד המהמם הזה, שגם עוזר בשמירה על הסביבה, מייצרים אופנה של בגדים, תיקים ותרמילים ועוד. תנו הצצה למשל במותג המקסים הפי-המפי.

כבר מזמן ההמפ עשה היסטוריה. למשל, עוד לפני הספירה, סיבי ההמפ שימשו לייצור נייר בסין הרחוקה. ואן גוך ורמברנדט ציירו על בדי המפ ובנג'מין פרנקלין הקים את מפעל נייר ההמפ הראשון בארה"ב.
וקבלו משהו מעיף, הפורד T המפורסם של הנרי פורד…נחשו מאיזה חומר יוצר? ידעתם שסיבי המפ חזקים ממתכת?

את כל העובדות המקסימות האלה קראתי בכתבה מעניינת, שמצאתי באתר happy-hempy.com כשרציתי לכתוב לכם על אמנות, תרבות, קנאביס והמפ.

תרבות

אחרי שדיברנו על ההמפ המיוחד בואו נדבר על אמנות וציורים.

עלה הקנאביס הוא פריט רווח בתרבות הפופ של השנים האחרונות – החל מפוסטרים וכרזות, דרך הדפסים על חולצות, תמונות, הדפסי בד לריפוד ועוד.

בעולם הצילום נולד תחום התמחות שלם סביב צילום צמח הקנאביס. צלמים שנותנים לו כבוד ומצלמים אותו מכל כיוון ובכל זווית והופכים אותו לאמנות. מרמת התפרחת עד רמת חוות הגידול. חלק מהדרך להעניק לצמח לגיטימציה ולהעלות את קרנו.

ומה עם סדרות טלוויזיה? במיוחד כאלה שהפכו לקאלט. אני לא מדבר על אלו העוסקות בסמים קשים. ממש לא. אלא על Weed הנפלאה ודומותיה, על זה שפעם דמויות שעישנו קנאביס היו משולי החברה והיום כל דמות יכולה לעשן בכייף שלה ואף אחד כבר לא מתרגש מזה. כמו ששופט בבית משפט יכול להגיד על תמונה של הילד שלו "כפרה עליו חיים של אבא" ולמחרת לשבת בבית דין ולדבר אליבא דכלי עלמא…הכל הופך ללגיטימי.

תשאלו את סת' רוגן. הוא כבר יסביר לכם.

תקשיבו, אני יכול לדבר איתכם על זה שעות. מה שאני רוצה לומר לכם בשורה התחתונה, יש תרבות ויש אמנות ובתוכן יש תרבות קנאביס ואמנות קנאביס. אין סיבה להתעלם מכל אלה. אין סיבה לבוז. אפשר לאהוב או לא לאהוב. עניין של טעם וריח כמו כל דבר. אבל להתכחש, או להנמיך, או לומר שזה שייך רק לסטלנים בטלנים ואנשים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם, לדמויות שהן לא חיוביות ולא תורמות לחברה…זה כבר עוול. עוול גדול.

אני רוצה להניח הכל על השולחן. אני רוצה לשים לכם פרוג'קטור מול העיניים – תראו זה כאן. בואו נלמד את הקנאביס על כל מה שהוא מביא לנו. בואו נדבר עליו בצורה מכבדת ממקום של ידע והכרות. נעריך אותו על הטוב והנפלא שהוא מביא לעולם החל מהיבטים רפואיים דרך האמנותיים והחברתיים. בואו נחשוש ממנו במקומות שהוא עלול להסב רע ולפגוע.

ידע הוא כח. תמיד היה ותמיד יהיה. בואו נלמד ונשנה את השיח על השיח 😊.

עד אז
Stay chill
שלכם
ניסים